זה הפחד
מה מקומו בחיי
עד כמה ההחלטות שלי
הבחירות שלי
הגדולות והקטנות
מוזנות
או מונעות
מהפחד הזה
שלא יאהבו אותי
שאהיה לבד
שאפגע
שיכאב
שיהיה קר
שיהיה קשה מדי
שאכשל
שתצחק עלי
שילעגו
שאהיה אחר
שאהיה זהה
שאהיה אני
שלא אהיה אני
הפחד העתיק הזה של יהודים
המורא הנורא של זה המוגדר כסוטה מיני בעיני הכלל
עדיין
עדיין
בושת הפחד והמורא הנורא
אין לו שם
אבל יש לו בית
והוא נחרב כל בוקר וקם ונבנה מחדש
והוא גשר צר מאד שאני עובר כל בוקר
ועליו יש שלט
״לא לפחד כלל״
עמיחי לאו-לביא, 4.30.12