יום אפור וגשום אבל נעים ורך ולא קר וילד קטן ממושקף נראה פולני כזה מחזיק מטריה ובוכה בשקט, הולך עם אמא

מעבר לפינת הרחוב עומד בית ההלוויות היהודי הקטן של מ. שוורץ שכבר כמה שנים ריק ממתים ואין בו חיים ועכשיו נרכש כנראה למטרות מסחר ופועלים בו במרץ ובחוץ על המדרכה, ספסל אחד הדור ארוך מעץ כהה, ספסל המזוהה עם הלוויות וחליפות שחורות וצער, עכשיו ממצמץ באור כמו קבר פתוח וכמו טעות. רוצה? שואל אותי קבלן שמנמן? למכירה

וכשאני חוצה את הרחוב  חושב פתאם

ומה אם פרנץ, חייל צעיר מאד בצבא גרמניה שמוצא עצמו שומר על מחנה ריכוז ממוצע באמצע הלילה כי כך דורשת המולדת, מה אם הוא קיבל מכתב הלילה בו נתבשר לו, בעיקר בגלל מילים שלא נכתבו ומין טון עניני כזה, שאהבתו נפרמת והולכת לבלי שוב? על מי הוא יוציא את התסכול והזעם

ומה אם קוראים לו יובל

מאיפה זה בא, רסיסים קטנים של לילה

ואני אנא אני בא

 הבייתה