Curb your digital enthusiasm. Prepent 5773. Day 17.

עברית בהמשך

My friend Eric directs a mid-size educational organization and this morning he called me up angry. One of his employees quit, suddenly, via email. “I’m pissed that he did it this way – he’s a bright kid – but the fact is – how he did it says it all. He was on his private email way too often and spent way too much time reading articles online instead of doing his job. Should have fired him myself.”

I thought of Eric’s anger later in the day as I was at my own desk busy fielding calls, responding to emails, and trying to successful complete a full day’s work. How many times was I lured away from a task because of an incoming message, a pop up something, or a colleague exclaiming about some FB status? Enough times to notice the distraction and lack of concentration. Enough time to not get enough of my important work done. I’d fire myself.


Forgive me for getting back to this online issue. I spend each time now on this PREPENT journey thinking about my repentance and what needs to be fixed in my life for more focus and happiness – and I can’t help but think about the things I spend so many hours doing daily: Fighting the digital temptation. How do we curb our e-enthusiasm and not get lured away from what we are doing at any given time?


PREPENT day 17 is about the fixing.

Baby steps to healthy balance.

Today’s solution: Cold turkey at work. Personal emails and FB? Not happening. What if it does? I’ll come up with consequences. Please help – if you see me on there or get a response from me that’s not directly work related during normal work hours – tell me off. Gently, but firmly. It’s what Eric should have done a long time ago.

ידידי אריק התקשר אלי הבוקר, זועם: אחד מהאנשים העובדים בארגון החינוכי שאותו הוא מנהל התפטר דרך אימייל. ” אני בעיקר זועם על החוצפה” אריק אמר ” אבל בעצם זה אומר הכל – הבחור היה תמיד תקוע באימייל הפרטי שלו וקרא יותר מדי מאמרים אונליין בשעות העבודה. מזמן הייתי צריך לפטר אותו” אז בעצם תודה
חשבתי על הזעם של אריק במשך היום – טרוד בעבודה ובין מייל לטלפונים לשיחות ומטלות דחופות – מוצא עצמי נאבק בדחף להציץ פה או שם בהודעה נכנסת או בסטטוס החדש וכו וכו
מצבי טוב יחסית אבל יש ימים שבהם הייתי ללא ספק מפטר את עצמי על היעדר משמעת
כבר דשתי בזה ומצטער לחזור לסוגיה אבל בימי אלול הללו שעניינם תשובה ותיקון – כאן, אצלי טמון הכלב – או לפחות אחד מהם, הכלבים שמונעים ממני להיות יותר ממוקד חופשי ומאושר
כלבי ההסחה הדיגיטלית
נביחתם קשה כנשיכה
אז מה עושים? ביום ה17 של המסע הזה אל פוקוס אני לוקח על עצמי תיקון מידות, ואפילו בקטנה
אין היום מייל פרטי ואין פייסבוק – עד הערב
 כולל תגובות לבלוג וכולל בכלל
תעשו לי טובה – אם במקרה תראו אותי בפייס – תעירו לי באדיבות ובתקיפות. אולי אם אריק היה עושה ככה היה חוסך לו אי נעימות
?ומה התיקון הדיגיטלי היומי שלך