04/20/12

day 14 of 50 a token of trust

Jacqueline: hard to let go of
something that is
always missing.

Amichai: There are two white seashells on the shelf above my bed, collected last summer on an Israeli beach, with a very specific intention that is yet to manifest. They were perfect when I picked them, open fans of symmetrical wrinkles that once perhaps held pearls and now provide potential. One of them broke by the time they arrived in New York, looking much like this delicate drawing. And what also broke was the confidence that I am gathering these two items as a couple, as a gift for someone, in recognition of a budding romance and the hope of for more to come. Well, maybe. But not exactly, or not yet. And the shells are still there, waiting on the shelf, one a little broken, the second pristine, and I can’t let go of either or both. Perhaps not yet.
Time will tell.
Tonight we count 14  – upon a second Sabbath of this journey. Malchut of Gevurah – the majesty of discipline, the regal dignity of patience and trust in a world so governed by instant gratification and high speed everything. Perhaps the wisdom of the seashell, crafted over who knows how long by endless waves and currents to become just this: a quiet reminder of eternity, a token of trust. Shabbat Shalom.
שני צדפים לבנים מונחים על מדף מעל המיטה שלי, פרי מזכרת מטיול קסום על חוף ים נטוש בישראל בסוף הקיץ האחרון, מזכרת שנועדה למטרת מתנה מיוחדת שאולי עדיין סופה להתגשם
היו שלמים כשלוקטו משפת הים ועד שהגענו לניו יורק כבר נשבר אחד מהם, ממש כמו האיור העדין הזה
וגם נשבר, נסדק, גל השמחה החדשה של ההיכרות והציפיה שיתעבה הקשר, ושני הצדפים, כשתי נשמות, יסמלו את היחד המיוחל. טוב, עוד לא, או אולי לא, ימים יגידו, ובינתיים הם יושבים שם, שני צדפים, אחד שבור, ותכליתם אינם ידועה ואני לא יכול או לא רוצה לזרוק
אולי עוד לא
יומה ה14 של הספירה הזו, ערב שבת שניה של המסע, וצדף אחד חוזר להרגיע, להודיע שיש סבלנות נצחית בהמתנה. מלכות של גבורה הערב, כל הרוך האמהי בתוך נוקשות של יום ולילה, כל הסבלנות האצילה בתוך עולם זרוע סיפוקים מיידיים ותקשורת מהירה. רחש הגלים איטי , ואיתי תזכורת של ההבטחה מהטיול ההוא, שיום יבוא ויד ביד, כמו צדף בתוך צדף, גל על גל, שלוה ונחת. תודה על התזכורת ושבת שלום