05/7/12

day 31 of 50 A Pearl Unclasped

Jacqueline: (pearls from a vintage brooch)
as long as we aren’t broken in the same place,
you can lean on me & I can lean on you.

Amichai: It’s the links that make the difference: pearl to pearl and hand in hand. A weak link, no matter how perfect the pearls, or lovely the people, will reduce one thing into its many parts. Broken bits are pretty and it’s ok to let go of hands but the yearning, gravity persists for things undone to come become one again, together.
What’s a pearl and what’s a link in my day to day life? what things get the priority of focus and what are just the links, the ways to get there? Do I pay as much attention to my time on the subway as I do to what happens once I reach my destination? What are the little links that weave throughout my life deserving of more careful attention, needing, perhaps a tightening of awareness so they will not become loose, undone. Even friendships, they need the maintenance or they come undone. The links are winks that get us to look back and get the bigger picture. The links are our limbs, the little daily gestures, the way we said good night.
31. Tiferet of Hod: the heart of humility – finding a way to honor each day’s journey with the truth of our emotions, paying more attention not just to the tiny shiny pearls but to each and every little comma, also, and every, little, smile.
הקישורים הקטנים הם שמחזיקים אותנו: לאו דווקא פנינים מלב ים אלא תופסני הכסף העדינים שמחברים את הפנינים אשה לאחותה, כמו ידיים שמחזיקות ידיים
גם השבור יפה ופנינים פזורות יש להם תכלית אבל תכלית התכליות היא איסופן שוב יחד והחיבור השלם של הכל
מה הפנינה ומה התופסן בחיי היום יום? מה עיקר ומה לכאורה טפל? האם הנסיעה ברכבת כל בוקר חשובה פחות מיעד הנסיעה? האם יש שיחות, מחוות שלכאורה הן רק הקשר בין אדם ואדם או פגישה ופגישה אבל בעצם כאן צריכה תשומת לב כי בקישורים הקטנים האלה טמון סוד גדול יותר של מה שמחבר דברים יחדיו
יש בהם בחיוכים האלה לזרים הרחוב בזמן הליכה או לאופן בו אני אוכל בבוקר או לוגם קפה, קישורים קטנים המצביעים של התמונה הגדולה יותר של מציאות והויה
ליל 31 בספירתנו מביא תפארת של ההוד – לבוא אל הענוה של החיים מול כל הקודש בתשומת לב לפרטים הקטנים המקשרים בין דבר לדבר, רגעים קטנים שהם כמו אחיזת ידיים מחממת לב וארעית,
וכמו חיוכים ללא סיבה טובה
ושאר פנינים קטנות של יום חול שמזכירות את עומקו של הים