05/23/12

day 47 of 50 when the gate is shut

Jacqueline: (broken doorbell)
He broke my swagger, my spirit, my peace of mind.
I will be forever grateful.

Amichai: When your own front door no longer opens, because the one who lived there with you all those years just changed the locks–what do you call that panic? What name is given to this pain?
A broken door bell means no guests will enter either. Access made more difficult, a stumbling block instead of open arms. Some of this is more fixable than that, but the door of home no longer open will kick you in the heart.
My friend O. shares the news of her upcoming divorce today – 25 years later and the door is slammed. Even in the knowledge that some breaks are for the better – how will she get up tomorrow, what can I say to be really helpful, not cliche and trite?
Will I find love again, she asks.
No promises. This isn’t movies.
But each a day a chance to start again, and fix the door bell, knock on new doors, slam the old. Find the peace in the simple, very simply, carry on.
47. Hod of malchut. Humble beauty in the here and now. Regal reality, even for the exiled queen.
There will be – my friend- a brand new door, and arms wide open, when the time is ripe.
Almost done climbing this mountain and still the broken’s gathered, holy holy holy, every step and misstep counts.
כשהדלת הראשית של ביתך לא נפתחת כי מי שגר שם איתך כל כל הרבה שנים החליף את המנעול — איך נקראת הפאניקה הזאת? מה שמו של הכאב?
פעמון כניסה שבור גם הוא חוסם את כל המבקשים לבוא הבייתה, וגם הוא עומד בפני שמחה.
יש הניתן לתיקון מהיר ויש פחות. אבל דלת נעולה היא דלת נעולה, גן נעול, מעין חתום.
חברה סיפרה לי היום על גירושיה הקרבים אחרי 25 שנה ביחד.
וגם אם היא יודעת שהדלת הסגורה הזו תפתח אחרת איך תקום מחר בבוקר, איך תלבש תקוה?
ומה אני יכול לומר לה שיעזור שלא יהיה דביק?
האם אמצא עוד אהבה?
רוצה לדעת.
למי יש הבטחות?
הוד מלכות: רגעים של ענוה בפני המציאות הזאת כמות שהיא, יופי ביום יום, תקוות קטנות דלתות פתוחות של חסד. גם השער החתום שיפתח
כמעט בראש ההר בסוף הדרך נוסף כל יום כרב נוסף, קדוש קדוש קדוש הצער והצחור והנחת והאנחה ואנחנו אנחנו מתקרבים כולנו וביחד מקרבים את השער החדש