04/14/12

day 8 of 50: shattered goodbye.

Jacqueline: tired,

so tired,
so goddamn exhausted,
shattered & tired
Amichai: Every separation is a little death. Life shatters, sometimes unfixable, like a broken glass. Don’t talk to me of glass half full when the hug goodbye is strong and final. The sound of the zipper of the luggage of the lover leaving at the crack of dawn, never to return is the sound of the glass shattering under the wedding canopy but louder, louder. I say goodbye today, to the lover that has not yet become one, to the mother and father that are and this goodbye is but a bye for now, to home and country and a holiday and some is shattered and all is tired and borders open and close and boundaries even just for now are final.
Eighth day of this count. Silent goodbye like the silence of Aaron, bereaved father on the eighth day of public ceremony and first day of mourning for the rest of his life. Eighth day on the path to mending. Today is Hesed of Gevura – the kindness of discipline. Finding the grace in goodbye. Every journey is a re-citing of boundaries, a goodbye and a hello to what’s on the other side.
כל פרידה היא מוות קטן. החיים מתרסקים לעיתים ללא אפשרות תיקון כמו כוס זכוכית שבירה. אל תאמרו לי שהכוס חצי מלאה כשיש פרידות שחיבוקן חזק ומוחלט. הרעש של הריצ’רץ’ של תיקו של האהוב המסתלק לעת שחר
ולא יחזור יותר רועש יותר מקול הכוס המתנפצת מתחת לחופה, לחופת החתנים אבל יותר, יותר. אומר היום שלום לאהוב שעדיין איננו כזה, ולאם ולאב אהובים שפרידתם זמנית בלבד ובכל זאת, ולחג, ולבית ולריח האביב ועייף מאד ומוקדם מאד והגבולות מוחלטים ופרידתם אפילו רק לעת עתה חסרי פשרות. היום יומה השמיני של הספירה אל עבר התיקון. פרידת דממה כמו הדממה של אהרן, אב שכול
ביום שמיני של חגיגות עם
ויום ראשון של אבל פרטי נצחי
יום שמיני היום אחרי החג, אחרי מות, חסד שבגבורה, המתיקות שבהקפדה על המשמעת
למצוא חסד בגבולות והפרידה
חן וחסד
שלום למה שיהיה
למה שהיה
ולמה שממתין מעבר לאושר הבא