מצאתי ספר שירה היום והקראתי ממנו שיר בכיכר רבין, בלי ממש סיבה מיוחדת (קצת קדם פורים) ובעיקר עם כוונה למוצקות נפשית ועוד שירה בכלל
1.22.14
https://www.youtube.com/watch?v=B4ESjsco7EE
מסכות! הו מסכות
מסכה שחורה, מסכה אדומה
אתן מסכות בלבן – ושחור
מדכות של ארבע פאות בהן מנשבת רוח הקודש –
בדממה אברככן.
ואחרון גם יקר לי מכולם, אתה, אב אבותי בעל ראש הארי
שומר אתה על מקום זה, בו אסור כל צחוק של אשה, כל חיוך בר חלוף…
..למען נוכל לקרוא “כאן הננו!” בהוולד עולם חדש ולהיות לו כשמרים הדרושים לעסת הקמח הלבן.
שהרי מי לבדנו ילמד המקצב, לעולם גווע ממכונות ותותחים?
וכי מי מלבדנו ישמיע צהלת השמחה לעורר מתים ושכולים עם שחר חדש?
אמרו! מי עוד ישיב את זכרון החיים לבעל תקוות שנפצו?
הם מכנים אותנו אנשי המוות
אך אנו אנשי המחול הננו, אשר רגליהם שואבות עצמה בהקישן על הקרקע המוצקה.
תפילה למסכות
