day 12 of 50 twisted wire

Jacqueline: copper wire

twisted & tangled
Amichai: Hours in the library today, page after page, searching for just that perfect Hebrew poem, a blend of raw and real and not too dreary, for these days of national memory and historical hope, shoah and Independence, calamities and calmer joys. Oh the twisted tired tirades of the brokenhearted! Oh the blood drenched poets at the end of battle, waiting wailing widows, weeping willow, homeland or a no man land? way too many words.
Father wrote no poems in the camps or ghetto, not on crowded trains or on the barefoot march. Twisted bits of barbed wire, those crowns of thorns, sang silent psalms instead of him, electrocuted borders pointing like fingers at the empty heaven, fingers too weak to hold a pencil even if he had a pencil, even if there was a word, but there were no words, there were just numbers, rows and rows and rows.So on this night, commemoration of that courage and despair, I count till 12, on way to 50, seeking beauty in confinement, meaning where perhaps is none. Hod of gevurah, a nod to wires twisted and a count that goes beyond all words and numbers and point at a heaven that is maybe empty and maybe waiting for a new poem to be found inside a passing cloud.

שעות בספריה היום, דף אחרי דף בחיפוש אחרי השיר העברי המדויק לטקסי הזכרון המרובים הללו של הכללי והפרטי והשואה והגבורה והעצמאות והעצב וכל החרדות כולן. כמה שברון לב בשורות השירים ובינותם. סתם בדידות ולב שבור בלילה. דם המכבים החללים הגנרלים עם פנקס כתום של מילות שירה חלולות בסוף הקרב, בדרך אל האלם של האלמנה על אם הדרך
שירים על בית ועל געגוע ושירים עד כאן
אבא לא כתב שירים במחנה ולא בגטו, לא בצעדת המוות ולא במסדרים
חוטי התייל התפתלו כמו אצבעות מאשימות אל עבר השמים שרו במקומו מזמורים ריקים מתוכן ושרידי
פסוקי מנחה ומעריב, זר קוצים של קרבנות וברכות השחר
מחושמלות
גם אם היה עפרון לאצבעות העייפות הללו לא היה מה לכתוב. לא היו שירים ולא מילים. רק מספרים. שורות שורות כל בוקר במסדרים של מספרי מוות
הלילה, ליל ה12, ספירת מלאי אחרת, אל ה50 ואל ההיזכרות של אומץ ויאוש ושרידה פלאית ונחישות שיש בה הוד וגבורה יחד, סופר ומונה ומטפס אל ראש ההר, מביט אל השמים שאליהם
מושטות אצבעות כמו תייל מחפשות שיר חדש בשמים ישנים כחלום יעוף וכענן כלה
Day 11 of 50: Sit in a chair that's maybe broken
Great Gay News from Jerusalem