Jacqueline: Not everything that is broken can be fixed. Not everything that is broken needs to be fixed.

Amichai: Half way through the trek to fifty, a tiny broken sea shell is swept up on this virtual beach and hums the tune eternal: I’ve been with you from the very beginning and I’ll be with you until the end of time. Maybe it’s the hushed crash of distant waves that is still preserved even within this humble vessel.

Broken? what do you mean ‘broken’? you mean alive. you mean, wrinkled and loved and scarred and sacred. sometimes scared. but here to keep on walking. Today, May Day is a so full of meaning for so many people – communists still marching with red flags? Pagan priestesses and radical faeries circle sacred may poles? activists occupying streets today in cries for justice. O one day of meaning. Infinity in drops of here and now.

25 is Netzach of Netzach – eternal eternity, greater than any single day, no matter how grand, grander than any of us can imagine and only manageable in little bits, like palms holding sea water, a cup of ocean, lifted up to endless skies. Sip, gently, now.

במחצית הדרך לפסגת ה50, צדף ים קטן וסדוק מגיח ממעמקי הים ומזמזם המנון אינסופי: הייתי עימך מראשית הזמן ואהיה איתך עד סוף כל הדורות כולם” ואולי זה רחש הגלים שהשתמר בתוך הצדף הקטן הזה, שגריר אמיץ של מצולות גדולות
שבור, סדוק? מי, מה? האם הכוונה לקמטים ולצלקות וללטיפות הזמן האוהבות כל כך שמשפרות ומעצבות אותנו ככה? יש עצב בעיצוב אבל ברכה גדולה, ואומץ הליכה . הלאה, אל ראש ההר
יש הצועדים היום עם דגלים אדומים ויש החוגגות את ראש השנה הפאגאני בריקודים רחבים ויש המפגינים היום ברחובות אל מול העושק
הכל שריר וחשוב וקיים וכטיפה אל מול הנצח וכל טיפה מועילה
גם אם זעירה כצדף ים
25
 הוא נצח שבנצח אינסוף גדול יותר מכל הנדמה או מדומה לנו
בעין או אפילו בלב
רק ניתן לאחיזה ביחידות קטנות, כמו הספירה הזו
כמו שתי ידיים פורשות עצמן לקבל מי אוקיינוס, ספל שתיה זעיר מול מצולות
לגימה אחת שלווה
עכשיו
day 24 of 50 fragile fears like feathers
day 26 of 50 small daily sabbath smell