Jacqueline: (bent dress pin)
bent & broken
but it didn’t snap, it didn’t break

Amichai: Thirty is a loaded number. The next phase of mourning from the rawest of the first seven days moving one step closer to the life that always is.
And thirty is also the fill of a cycle, a moon come and go, as full as the super moon over our heads last night, and a feeling of commitment and continuous resolve, full circle.
At thirty days, this count to fifty has become a permanent feature of my daily life, something that I think about, aware of, and inspired by. And now I want to move beyond the gathering of broken and commit myself to inner fixing, stronger self on path to mountain-top, shavuot, whatever will be revealed one step closer to the inner life.
30: Gevura of Hod. Discipline in Wonder. Re-commitment to an actual goal on this journey, a tangible and concrete change imagined, planned, worked on daily, starting now. I want to look back twenty days from now and nod, triumphant: made it and it feels like change.
שלשים זה עסק מסובך: בדיני אבלות זה המספר שבו עוברים מישיבת שבעה לשלב חדש של הסתגלות לחיי יום יום, הכל, כביכול, שגרה
שלשים הוא הלבנה בעיבורה המלא מחודש לחודש, מספר עגול של המשכיות וסגירת מעגל ומנהגים המשתרשים בדם
בליל השלשים לספירת החמישים הזו אני מודה ומודע לקיומה בחיי, כל בוקר וערב מודעות ליום, ולספירה ולמהות, ושינויים קלים באים בגלל תשומת הלב
ליל 30: גבורה בהוד, משמעת בעמידה אל מול הגודש והקודש
צעד צעד עם נחישו של מטרה ברורה לשינוי ותיקון – לא רק איסוף השברים אלא גם תיקון – לפחות לאחד מהם בתוכי
החל מהיום – כוונה ברורה על הכוונת, תיקון אחד פנימי ובר מימוש
כשנעמוד על ההר, בליל חמישים, ונתבונן אל כל הדרך, ננשום עמוק ונדע שהדרך עודנה נפקחת לאורך
day 29 of 50 Smell of Small Secret
day 31 of 50 A Pearl Unclasped